<h1>ארחות חיים הלכ' חולו של מועד סימן ד'</h1>
<h2>דף י.</h2>
ומותר לילך בחש"מ כמה פרסאות אע"פי שהוא טורח מרובה שלא נאסרה ההליכה אלא בשבתות וי"ט משום תענוג.
<h2>דף יב:</h2>
מי שהיתה לו תבואה מחוברת בקרקע ואין לו מה יאכל במועד אלא ממנה אם לא יקנה מן השוק אע"פי שאין כאן הפסד אין מצריכין אותו ליקח מן השוק אלא קוצר ומעמר ודש ובורר וטוחן ועושה כל מה שצריך לעשות בה ובלבד שלא ידוש בפרות שכל דבר שאין בו הפסד צריך שינוי ואפי' אם הוא עשיר אם אין לו מה יאכל וה"מ בחטי דלא פסדי אבל שערי דנתרי ופסדי אפי' יש לו מה יאכל מותר. ר' יהודה שרא למעקר כיתנא ולמקטל כשותא ולמעקר שומשמי וכל דבר האבד אפי' דבר שהפסדו מועט מותר אפי' ליבש צמוקים שלא יבשו כל צרכן וללקוט תאנים לעשותן גרוגרות דכל הלכות מועד לקולא עבדינן וכן פסק ר' נטרונאי ז"ל.
<h2>דף יג:</h2>
והר"י מקור' ז"ל כתב כל מלאכות שעושין לצורך המועד כגון טחינה ובצירה כל מה שיכול לעשות בצנעה עושה וכן ליקח יין מכרמי העכו"ם וכתב הר' אשר ז"ל שאין טוחנין בחש"מ אלא מה שצריך לו במועד.
